#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1. האם מזמנים על נשים ועבדים?<br>2. האם מזמנים על קטן?<br>3. על איזה שיעור אכילה מזמנים?<br>4. מה הדין לצרף קטן לפת?	"1. משנה - לא. [נשים - אין חבורתם נאה, ואפילו עם בעליהם, עבדים - שהם שטופים בזימהץ לעצמם - י""א שמזמנים, אבל נשים ועבדים לא משום פריצותא].<br>2. משנה - לא. רבי סימון בשם ריב""ל - סניף לעשרה, כלומר העשירי מצטרף. וכן מבואר בברייתא כביאור הנ""ל, שאם יש לו ב' שעוות שאינם כשיעור, שא""א לכוף ראשם לעיקרם, שבכל דינינ התורה דינו כספק, בזימון מצרפים. סניף לג' לא, ואין אומרים ק""ו מעשרה שמזכירים את ה', שכיון שמזכירים את ה' הקילו, משא""כ לג' לא הקילו. לרב אבינא נחלקו רב חונא ורב יהודה, בדעת שמואל, למ""ד - משיודע טיב ברכה,, למ""ד - דוקא כשיודע למי מברכים. רבי תחליפא - אבא לא צירף עד שהביא ב' שערות.<br>3. ת""ק - כזית. רבי יהודה - כביצה. [והלכה כת""ק].<br>4. מצרפים, והכוונה שיחשב אחד מז' הקרואים."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/שלשה שאכלו/דף עד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	זימון:<br>1. מה הדין ט' נראים כי'?<br>2. מה הדין ט' - ז', שאכלו פת, והשאר עד י' אכלו ירק?<br>3. מה הדין ה' אכלו פת, ה' אכלו ירק?<br>4. האם מי שאכל את הירק יכול לברך ולפטור את כולם?	"1. רבי יהודה בן פזי בשם רבי יוסי - מצטרפים. [ואפילו העשירי קטן]<br>2. [רבי] שמואל בר שילת בשם רבי מצטרפים.<br>3. לא נפשט. [והצטער רבי זעירא למה לא שאל את רב בהיותו בבבל]<br>4. רבי ירמיה - לרשב""ג - מזמן ומברך לכולם. חכמים חולקים על רשב""ג, והסתפק לדעת חכמים החולקים על רשב""ג, שע""ז אמר רבי יעקב, מא בשם רבי יוחנן שאין מברכים עד שיאכל כזית דגן הכוונה רק להיות המזמן, או שסובר שא""א לצרף כלל מי שאכל ירק. וזה שבברייתא כתוב שאחד שאכל ירק מצטרף עם שנים שאכלו פת כרשב""ג. והסתפק אם הלכה כרשב""ג."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/שלשה שאכלו/דף עד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מעשה דשמעון בן שטח:<br>1. מה היה הסכסוך עם ינאי המלך?<br>2. מה ענה למלך?<br>3. למה ישב בין המלך למלכה?<br>4. איך בירך?<br>5. האם חכמים סוברים כדעתו או לא?	"1. באו 300 נזירים עניים, הלך למלך הומר שצריך 900 קרבנות, ל300 נזירים, אמר לו המלך חצי עלי וחצי עלייך, נתן המלך 450 קרבנות, ולמעשה. שמעון בן שטח התיר 4 נדרים של 150 נזירים, הלשינו עליו למלך, וכעס המלך וברך שמעון בן שטח.<br>2. פעם אכלו אצלו מהמלכות של פרס, ואמרו לו שזכור להם שפעם ישב כאן אחד שאמר דברים חכמים, סיפר להם מה עשה. הבטיח המלך שלא יעשה לו כלום ובא לפניו. שאלו המלך למה עשה כך, אמר לו שהוא הביא מה שהתחייב בחכמתו, כמו שכתוב בצל החכמה בצל הכסף, וזה שברח מכיון שכעס המלך, וכמו שכתוב ""חבי כמעט רגע עד יעבור זעם"". קרא עליו המלך ""ויתרון דעת החכמה תחייב בעליה"".<br>3. שכתוב על התורה ""סלסלה ותרוממך ובין נגידים תושיבך"".<br>4. נתנו לו כוס לברך, בירך ברוך שאכל ינאי וחבריו, שאלו המלך למה, אמר שלא אכל ואיך יאמר שאכלני, נתנו לו לאכול [לא פת] ובירך.<br>5. רבי יוחנן - חולקים חכמים על שמעון בן שטח. לרבי ירמיה - רק על הראשונה, שבירך ברוך שאכל ינאי וחבריו. לרבי אבא - גם על הסוף, בירך והוציא את האחרים אע""פ שלא אכל פת."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/שלשה שאכלו/דף עד		
